#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמז.
אלו ג' דברים לר' יוסי הוסיף משה מדעתו, מה דרש, ומדוע אין זו
דרשה גמורה?"	"א. הוסיף יום אחד מדעתו. דרש ""וקדשתם היום ומחר"" היום כמחר מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפקא ליה ש""מ תרי יומי לבר מהאידנא. וכתבו התוס' (ד""ה היום) דאין זו דרשה גמורה דהיום משמע היום ממש.<br>ב. ופירש מן האשה. אמר ומה ישראל שלא דברה תורה עמהן אלא שעה אחת וקבע להן זמן אמרה תורה 'היו נכונים וגו' אל תגשו' ק""ו אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי ואינו קובע לי זמן על אחת כמה וכמה. והקשו התוס' (ד""ה וקבע) דהיא הנותנת דמשום דקבע להם זמן וידעו שבאותו יום ודאי תדבר שכינה עמהם הוצרכו לפרוש אבל הוא מספק למה יפרוש ותירצו דהכי עביד ק""ו, ומה ישראל שקבע להם זמן, וא""כ לא היו צריכים לפרוש משום קרי דביום אחד די, אפ""ה משום חשש פליטה שהיא קלה הוזקקו לפרוש, אני שלא קבע לי זמן ויש חשש קרי שהוא חמור לא כ""ש שיש לי לפרוש. וכתבו התוס' (ד""ה ומה) דלא הוי ק""ו גמור דשאני התם משום עשרת הדברות.<br>ג. ושבר את הלוחות. אמר ומה פסח שהוא אחד מתרי""ג מצות אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה כאן וישראל משומדים על אחת כמה וכמה. וכתבו התוס' (ד""ה ומה) דאין זה ק""ו גמור, דאם משומד אסור בפסח שהוא קרבן מ""מ לא היה לו למנוע מליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה."	שבת פז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמח. פרישת משה מצפורה 1)
מנלן שפירש מדעתו ולא מחמת ציווי ה' 2) מדוע אהרן
ומרים התרעמו עליו הרי הסכים הקב""ה על ידו 3)
כיצד לא ידעו זמן גדול שפירש ממנה וכי לא ידעו הא דכתיב ואתה
פה עמוד עמדי? "	"תירצו התוס' (ד""ה ואתה):<br>1) דאם היה מחמת ציווי
ה' היאך ערערו אהרן ומרים.<br>2) שאילו לא פירש
מדעתו לא היה הקב""ה מסכים, דבדרך שאדם הולך בה מוליכים אותו, שהרי לאהרן ולמרים לא אמר לפרוש
אע""ג שגם עמהם היה מדבר.<br>3) ודאי ידעו אבל היו
סבורים שפירש ע""פ הדבור עד שאמרה להם צפורה שמדעתו פירש ממנה מתחילה."	שבת תוס' פז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמט.
תניא ששי ששי בחודש ששי בשבת 1) ששי למאי 2) ובמאי
קמיפלגי?"	"1) לרבא ששי לחנייתן שהיתה בר""ח סיון. לרב אחא בר יעקב אף למסען, שביום שבאו למדבר סיני נסעו מרפידים.<br>2) במצות שבת שנאמרה להם במרה, אם נצטוו על התחומין בו ביום או לא. רש""י פירש אם הוזהרו לילך יותר מאלפים אמה. והתוס' (ד""ה אתחומין) פירשו דלאו דוקא נקט תחומין. אלא הוצאה שהיו מוליכין עמהם כל אשר להם, ומר סבר אהוצאה לא איפקוד ומר סבר איפקוד."	שבת פז. - פז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנ. א' ניסן ְלמה הוא ראשון? 	"למעשה בראשית. להקרבת
נשיאים. לעבודת כהנים. לעבודת ציבור. לירידת אש. לאכילת קדשים במחיצה. לשכון שכינה בישראל. לברכת כהנים. לאיסור
הבמות. לחדשים. וכתבו התוס' (ד""ה עשר) בתי' א' דלא
חשיב ראשון להקמת המשכן כיון שבכל ז' ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן ומפרקו ובתי' ב' כתבו דחשיב ראשון לכך.
ועוד כתבו התוס' (ד""ה ראשון) שבת""כ במקום
אכילת קדשים קתני שחיטה בצפון."	"שבת פז:
ותוס'"		
